<h1>תוספות רי"ד — ב"מ מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף יא:</h2>
[ב"מ ג' ע"ב] אמרו לו אם רצה יאמר מזיד הייתי ופטור. פירוש ואע"ג דאמרי' אין אדם משים עצמו רשע, הכא כדי להיפטר מן הקרבן משים ומשים, ואי קשיא הא אמרי' בפ' האיש מקדש [נ' ע"א] האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אע"פ שאמר בעה"ב לא היה בלבי אלא מזה כיון שהביא לו בעה"ב מעל ואמאי והא אמר לא היה בלבי אלא לאו משום דאמרי' דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי היה לו לומר מזיד הייתי לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא, תשובה התם משום דאית לי' טענה טובה הימנה שלא יעשה עצמו רשע שהוא אומר לא היה בלבי אלא מזה ופוטר עצמו מקרבן, ולמה רוצה לפטור עצמו בטענת רשע, אבל היכא דלית ליה טענה אחרת, כגון הכא דקיימו עדים ואמרי אכלת חלב, ה"נ דמשים עצמו רשע ואומר מזיד הייתי כדי לפטור עצמו, ואי קשיא וכי משום דאי בעי אמר מזיד הייתי הוא נאמן להכחיש את העדים והא אמרי' [לקמן פ"א ע"ב] מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי', עיין בתירוץ מה שכתבתי בכריתות בפ' אמרו לו בההיא הילכתא.
